סערה בכוס של יין
אלי זבולוני

ההתקפה על יינות ברקן בעקבות פסילת יין שנגע בו עובד מהעדה האתיופית, לא פסחה על אף צד של הקשת הציבורית, ימין - שמאל, ספרדים - אשכנזים, דתיים - חילונים, בקיצור - כולם. שלל הסנקציות המוצעות בעיקר מצד פוליטיקאים החל משלילת תקציבים ועד קריאה לחרם (טוב, פה חוק החרם אינו תופס, כפי שנאמר במקורותינו: חרם מימין - מותר, משמאל - אסור).

אז נכון, התופעה מעוררת בחילה, אבל רק כאשר הריחו פוליטיקאינו אפשרות לקושש עוד קולות יצאו למערכה, שמשום מה לא נזעקו אליה קודם, כאשר הבעיה (אם זו בכלל בעיה) קיימת בישראל מאז ימי תקומתה.

למרות שדין יין נסך, מקורו בחשש שהנוגע ביין יקדש אותו לעבודה זרה, נימוק שבימינו נראה מיושן אם לא מוזר במקצת, הרי עדיין מקפידים היהודים, ולא רק החרדים, אלא כל מי שחפץ בהכשר על יקבו, שלא לתת ל"גוי" להיות מעורב בתהליך הייצור של היין. כמובן שיכולנו לשאול מה עם גוי אתאיסט, הרי אין חשש שינסה להתפלל לעשתורת או לבעל, או למתקדמים יותר - לדמו של "האיש ההוא" (ישו בשפה המדוברת), התשובה - גם הוא פסול.

יתרה מכך, כדי לקבל הכשר על היין, ושוב אין מדובר בהכשר העדה החרדית, אלא אפילו בכשרות רגילה! הרי חייב לטפל ביין רק יהודי שומר שבת ושומר מצוות. הווי אומר לפחות 56% מהאוכלוסיה היהודית פסולה! מדוע על זה לא נזעקתם, אלא על אוכלוסיה שמונה פחות מ- 2% מהאוכלוסיה היהודית ? שמענו בימים האחרונים דעות רבות של רבנים, רבים מהם אנשי ש"ס מבית מדרשו של הרב עובדיה יוסף, אם כן הרי ציטוט מהלכותיו של הרב: "אולם זהו דוקא כאשר אותו יהודי מחלל שבת במלאכות האסורות מן התורה. וכגון שהוא נוסע בשבת במכונית, שיש בנסיעה במכונית כמה איסורי תורה, כגון איסור הבערה ועוד. וכן צריך שיחלל שבת בפני עשרה מישראל. שרק אז דינו כגוי לענין יין נסך. אבל אם חילל שבת בסתר, אינו נחשב למומר לענין זה. אולם לדאבוננו, רוב מחללי השבת בזמנינו הם מחללי שבת בפרהסיא, שהרי הם נוסעים במכוניותיהם ברחובות קריה בעצם יום השבת." מדוע על כך לא יצא השצף והקצף?

דרך אגב, אנקדוטה מעניינת, לפי הרב עובדיה יוסף, באחת מפסיקותיו, הרי הישמעאלים - הווי אומר - פלסטינים - אינם עובדי עבודה זרה, ולכן מותרים בהנאה (מכירת היין), אולי כאן יימצא הפתרון גם לבעיית היין של ברקן וגם לאבטלה בעזה.



נקודה נוספת שמראה את צביעותם של הזועקים על אפליה, קשורה לעדה החרדית. העדה החרדית היא עדה המקיימת אורח חיים מתבדל וסגפני שמחמירה בדברים רבים כקלה וכחמורה. חוקי הכשרות שלהם קשוחים מחוקי הכשרות הרגילים, וזכותם לנהוג כרצונם. לחלק מאנשי העדה החרדית, הרבנות הראשית, והיהדות הממוסדת גרועים מעובדי כוכבים ומזלות, אין הם מכירים בהם, קל בחומר לקבל את פסיקותיהם.

כך שקביעתו של הרב עובדיה יוסף, שעולי אתיופיה הם יהודים כשרים לכל דבר, אינה נוגעת להם, הם קבעו את חוקיהם, ואת מנהגיהם, וחלקם אף אינם מכירים במדינת ישראל ומוסדותיה. הם קובעים את ההכשר שלהם כדרכם וכאמונתם, שבטוח שיש בו עוד הרבה סייגים וחרמות על ציבורים גדולים במדינת ישראל.

מדוע לא זועקים הפוליטיקאים יומם ולילה, על חופי רחצה נפרדים, על אוטובוסים נפרדים לנשים וגברים, על מדרכות שאסור לנשים ללכת בהן, על איסור להיכנס בלבוש לא הולם ל"מאה שערים" ועוד ועוד. מדוע את זה הם מקבלים, אבל על היין הם מתלהמים ?

יקבי ברקן הגיעו להחלטה עסקית שמטרתה התקרבות לעדה החרדית, אותם זיהו כפוטנציאל עסקי טוב. בהחלטה זו, הם וודאי היו ערים לעובדה שייתכן שאוכלוסיות אחרות ימנעו מקניית מוצריהם. זו החלטה עסקית לכל דבר, בדיוק כפי שעשו חברת "טאואר" עליה השלום, ובימינו "אל-על". ומעניין מדוע לא נזעקו המקוננים, על אלפי מוצרים אחרים שכדי לקבל הכשר עליהם מקופחות אוכלוסיות גדולות במדינת ישראל?

לא נותר לנו אלא להסיק, שהדבר נוגע לצבע העור, ואם במקרה היה מנופץ בקבוק יין, בו נגע יוסף רבינוביץ בהיר העור, הרי היו כולם מצקצקים בלשונם, מפטירים "איש באמונתו יחיה", "70 פנים לתורה" ועוד ממכמני המסורת היהודית.

בקיצור: סערה בכוס של יין.