ניסיונה של מדינת ישראל להעביר את האחריות לאספקת תרופות מצילות חיים לעמותות צדקה אינו חדש. משרד החינוך ניסה בעבר להטיל את מלאכת אספקת הסנדוויצ'ים על עמותת "פתחון לב", משרד הביטחון מנסה לדאוג לצורכי החיילים דרך מערכות "שנוֹר" כאגודה למען החייל ולב"י ועוד היד נטויה.

הדעת אומרת שהסיבה העיקרית לקיומה של מדינה הוא שמירה על חיי אזרחיה, אותם אזרחים אשר בנוסף לתשלום ביטוח בריאות, משלמים מסים, משרתים בצבא ועושים די והותר כדי להצדיק שמירה על קיומם. לפי הגיון זה מדינה שאינה מסוגלת לממן תשלומי תרופות לאזרחיה צריכה פשוט להכריז על פשיטת רגל.

אבל מאחר ובמדינת ישראל ההגיון הרגיל אינו תופס, יש לנסות צורת פעולה שונה. מדוע לא ללכת צעד אחד קדימה ובמקום לסמוך על אגודות צדקה שעתידן הכספי אינו מובטח, נבחן פתרון בסגנון הכלכלה המערבית המתקדמת, ובמילים אחרות - הבה נפריטה.

תעביר המדינה את המשימה של אספקת תרופות לחברות מסחריות (מסוכנויות רכב, ועד ייצרני משקאות קלים), המקבלות החלטות לפי פרמטרים של רווח והפסד. חברה שתזכה בזיכיון לתרופה מסוימת תהיה אחראית לרכישתו ולהעברתו לבתי המרקחת, כאשר למעשה החברה היא ה"ספונסר" של התרופה.

במחשבה ראשונה נראה שמחיר התרופות לא יוזל אלא יתייקר, אך התעמקות בנושא תגלה שבצורה זו נוכל לקבל את כל התרופות הדרושות חינם אין כסף:
שירותים הניתנים ללא תשלום ישיר מהצרכן נפוצים בכלכלה בת זמננו, אלפי אתרי אינטרנט מציעים את מרכולתם לכל גולש ועיתונים נמכרים במחיר שאינו מכסה את עלותם. אלו גם אלו מתבססים על הכנסות הבאות מפרסום ומתבססים על מודל "ספירת הראשים", לאמור ככל שיותר אנשים צורכים את המוצר ניתן לגבות מחיר גבוה יותר מהמפרסם, כך שלעתים שווה לספק את המוצר בחינם רק כדי להגדיל את מספר המשתמשים. ואם במספר משתמשים אנו עוסקים, אין תחום כתחום התרופות, בו מספר הצרכנים רק גדל ומקיף את כל חתכי האוכלוסייה.

החברות המסחריות אשר בחסדן כי רב הסירו את הנטל מממשלת ישראל, תשתמשנה במדיום זה כאמצעי לפרסום של מוצריהן. וכאן השמיים הם הגבול: חברות הטבק, נותנות החסות לתרופות נוגדות הסרטן ומחלות נשימה - יפרסמו את יתרונות סיגריית המנטול החדשה על אריזת התרופה (כאשר לצד האזהרה "העישון מסוכן לבריאות ועלול להביא למחלות מסוכנות" - ניתן להוסיף באותיות קטנות למדי "בדיוק כמו המחלה שבגללה אתם נוטלים תרופה זו"), ורשתות המזון המהיר "מאמצות" תרופות ההרזיה ונוגדי הצרבת יצרפו קופון הנחה לקניית המבורגר ושתייה.
לפי מודל זה בו הגוף האחראי לנזקים מחלק את התרופות למיגורן, נוכל להשאיר למדינת ישראל את האחריות לאספקת התרופות לטיפול בדיכאון וחרדה.

אריזת התרופה היא קצה הקרחון. מדוע שלא תיוצר גלולה בצורתו של הבקבוק המשקה הקל הקלאסי ? ומה דעתכם על מבצע "כדור האוצר" בו על החולה לגרד את תחתית האריזה (או אפילו את הגלולה עצמה) כדי למצוא את האוצר (נסיעה לחו"ל או מסך פלאסמה).
וכמובן מבצע הפרסום האולטימטיבי: "לפני ואחרי". תמונות החולים לפני ואחרי מתן התרופה יככבו בעיתונים תוך הרעפת דברי הלל ושבח על תועלת התרופה ועל מוצרי החברה המאמצת.

נשמע קצת הזוי, אפילו קצת לא מוסרי ? נכון. אבל הרבה יותר מוסרי מהגיונה של מדינה שלא זו בלבד שאינה מספקת תרופות מצילות חיים, יש לה חוצפה להטיל מע"מ על אלו המנסים לקנותן באופן פרטי!