|
שלט "ההתנחלות אסורה"
|
המפנים בע"מ
אלי זבולוני
לקראת בואו של הפינוי המתוכנן מטילים עלינו ראשי המתנחלים אימים
בתרחישים על מלחמות אחים וסרובים המוניים של אלפים ואפילו עשרות אלפים.
במצוקתם כי רבה הם צועקים מראש כל גבעה שאין לערב את צה"ל בפינוי - דבר
שיגרום לקרע בעם.
האמת, אם קיימים מאות ואלפי חיילים המצהירים כי יסרבו ביום פקודה, הרי
יש להפסיק את שרותם הצבאי לאלתר. כך אולי נוריד את סכנת המיליציות
המתהוות, כי מי שנשמע היום לקריאת הרבנים לסירוב, לא יהסס מחר עם בוא
הקריאה להסתערות על הכנסת. אבל לא בזה אנו עוסקים.
ההגיון אומר שדווקא הצבא הוא הגורם היחידי המוסמך לפנות וזאת מאחר ושטחי
ההתנחלויות (המוכרזים כשטחים צבאיים בתדירות חשודה) הם בריבונותו. למרות
זאת מאחר ורחמנים בני רחמנים אנחנו, ואחרי הכל באחינו היקרים מדובר, הבה
נבוא לקראתם - אם אינם רוצים שצה"ל יפנה, כל שנותר לעשות הוא למצוא גוף
חליפי שיירתם למשימה.
משטרת ישראל דלת האמצעים יורדת מהפרק, אחרי ככלות הכל לא נרצה שהפשע
ישתולל ברחובותינו בעוד האחראים למיגורו עסוקים בגרירת בנות אולפנה
בוכיות. גם על מתנדבי "שלום עכשיו" לא ניתן לסמוך, כי רק אוויל יאמין
שהשמאלנים הלפלפים יצליחו להתמודד עם נערי הגבעות שצברו נסיון רב
בהתעללות בשכניהם.
נותרה הדרך היחידה שכבר הוכיחה את עצמה בעבר - הפרטה. ואם בעת ימי מלחמת
ההתשה הוקם קו בר-לב באמצעות קבלני עבודות עפר, אין שום סיבה מדוע לא
יתבצע הפינוי באמצעות קבלני פינויים. ברור שברגע בו תפרסם ממשלת ישראל את
מכרז הפינוי יעוטו מאות על הזדמנות בלתי חוזרת זו ששכרה בצידה.
חברות הפינוי ידאגו לגייס עובדים המתאימים למשימה, כאלו שאינם חרדים
מפסיקות הרבנים ושאין סיכוי שיאלצו לפנות את בני משפחותיהם. ברור לנו
שבימים אלו של אבטלה גואה לא יתקשו למצוא אנשים העונים על דרישות אלו.
יזמים אלו הרוצים להגדיל את רווחיהם, יכשירו את עובדיהם לעבודה יעילה
ולהתמודדות בתרחישים השונים, מניקוב צמיגי רכביהם ועד לעמידות בנאצות
והגידופים שיוטלו בהם.
ולפי מיטב המסורת של שוק חופשי ותחרותי יתוגמלו בפרמיות מיוחדות העובדים
המצטיינים או אלו שיאלצו לטפל במקרים מיוחדים, כפינוי אמהות עם עולליהן
או המקרה המיוחד מאוד של דניאלה וייס.
יש מקום להאמין שעלות הפינוי המופרט תהיה פחותה מזו המתוכננת היום ולו
רק לאור העובדה שחברות הפינוי שינסו למקסם את רווחיהן לא יקצו גדוד שלם
לפינוי שני מגורונים. אבל אין לשכוח מקור הכנסה נוסף שמשום מה לא נתנו
עליו את הדעת, מקור הקשור במפונים עצמם:
אין הבדל משמעותי בין פינוי מתנחל הנאחז במאחזו ובין עבריין חניה. ואם
החונה בחניה אסורה צפוי לכך שרכבו יגרר (ע"י חברה פרטית) ויהיה עליו
לשלם ממיטב כספו כדי לשחררו, אין סיבה שלא לטפל בצורה דומה גם בעברייני
ההתנתקות.
יוצב שלט גדול בפתחה של כל התנחלות בזו הלשון: ההתנחלות אסורה,
העבריינים יפונו על חשבונם. אחינו היקירים שרובם אזרחים שומרי חוק,
יצייתו, יארזו את מטלטליהן ויעברו למקום אחר ללא צורך בהתערבות כוחות
הפינוי. העבריינים יפונו ע"י חברות הפינוי ויחויבו בהוצאות הפינוי לפי
התחשיב של "כגודל ההתנגדות כך גודל התשלום". אין חשש שיתקשו בגביית
הכסף, מפעילי "כביש 6" הוכיחו שגופים פרטיים יכולים לשלוח את ידם לכיסנו
בצורה מאוד יעילה.
הפרטת הפינוי תפחית את הסתייגותו של שר האוצר מההתנתקות מאחר והיא
מתיישבת עם משנתו הכלכלית, תסיר את העוקץ מאיומי המתנחלים ותסיט את
הויכוח מרגשות ואמוציות לשאלות הנוגעות בשמירת החוק ובקנסות לאלו העוברים
עליו. ולגבי ציבור המתנחלים המאיימים עלינו בצונמי גדול יש מקום להניח
שברגע שהפגיעה תהיה בכיסם ולא בכיסנו תהפוך התנגדותם לאדווה קלה.
|