[00:11] עמנואל רוזן: כמה עובדות שלא ידעתם על "הארי פוטר וגביע האש". זה ההארי פוטר הרביעי שיצא השבוע. אתה רוצה לשמוע כמה דברים?
[00:18] דני סידס: נו, לך על זה.
[00:19] עמנואל רוזן: הוא מודפס בישראל במהדורה של 80 אלף עותקים. לשם השוואה, מהדורה של ספר רגיל מודפסת באלפיים עותקים.
[00:25] דני סידס: חוץ מרם אורן.
[00:27] עמנואל רוזן: שמונים אלף עותקים מהדורה ראשונה, רם אורן הוא סוג הארי פוטר הישראלי, במידה מסויימת. ניתוח פסיכולוגי של הצלחת הספר טוען שהוא עונה על הרצון להשתייך, יותר גישור בין הורים וילדים, נותן בריחה לעולם הפנטסיה, פותר את בעיית הטרור בין הישראלים לפלשתינים, כנראה גם.
[00:45] דני סידס: מה?
[00:46] עמנואל רוזן: לא, זה היה [?]. הוא עולה כולו 88 שקלים,
[00:50] דני סידס: אפשר להוריד מה- נאפסטר, לא?
[00:52] עמנואל רוזן: 660 עמודים! יש לו, לספר הזה.
[00:54] דני סידס: ואו, זה המון מגה להוריד.
[00:56] עמנואל רוזן: עכשיו הסופרת ג'יי ג'יי רולינג [כך במקור] היא התחילה לכתוב אותו מחדש אחרי שהיא כבר הגיעה לאמצע, כי התברר לה שהעלילה לא מובילה לסיום הרצוי.
[01:04] עמנואל רוזן: בספר הארי פוטר הוא כבר בן 14, הספר הרביעי
[01:07] דני סידס: יש לו חברה כבר?
[01:09] עמנואל רוזן: הוא מתבגר. לתמונה נכנסים גם הורמונים. או כפי שאומרת ג'יי ג'יי רולינג, ג'יי קיי רולינג הוא מתחיל להבין שבנות הן מעניינות למדי.
[01:17] דני סידס: אה, אז מפה אני אתחיל לקרוא.
[01:18] עמנואל רוזן: אני מציע שתקרא מהחמישי, כי שם זה יהיה ... והוצאת ידיעות אחרונות מחפשת כעת את הארי פוטר הישראלי, הכפיל של הארי פוטר.
[01:27] דני סידס: ביילין.
[01:29] עמנואל רוזן: נכון. דיברנו איתו פעם. אבל הוא קצת מבוגר, הוא יהיה בהארי פוטר העשרים. כל מה שצריך לעשות הוא להגיע לחנות סטימצקי, לתת להם תמונה שמוכיחה את הדמיון. להארי פוטר הישראלי מצפה פרס גדול. יש לי הרגשה שזה כמו הפרסים שאנחנו מחלקים פה בתוכנית.
[01:44] דני סידס: לנו יש מבצע, יותר טוב.
[01:45] עמנואל רוזן: עוד מעט אנחנו גם נכריז על המבצע שלנו. אוקי, אז הארי פוטר, כמו ששמעת מגשר בין הורים לילדים. שלום לאלי זבולוני,
[01:50] אלי זבולוני: שלום וברכה.
[01:52] עמנואל רוזן: אתה בן 45?
[01:53] אלי זבולוני: בערך.
[01:54] עמנואל רוזן: ושלום לאורי אפלפל.
[01:56] אורי אפלפל: שלום.
[01:57] עמנואל רוזן: ואתה בן 9, בערך.
[01:59] אורי אפלפל: לא, בן 11.
[02:01] עמנואל רוזן: אה, טוב, לא נורא.
[02:03] דני סידס: גדלת בשנתיים.
[02:06] עמנואל רוזן: תוך כמה דקות היית בן 9, טוב זה מה שיפה בהארי פוטר.
[02:08] אלי זבולוני: כוחו של הרדיו.
[02:09] עמנואל רוזן: בטח. טוב, יש ביניכם איזה שלושים ומשהו שנים שמפרידים, ואתם שניכם מעריצים דגולים של הארי פוטר.
[02:16] אורי אפלפל: כן.
[02:17] אלי זבולוני: בוא נגיד, אני אוהב לקרוא את הארי פוטר, לא צריך להיסחף.
[02:21] עמנואל רוזן: את שלושת הספרים קראת?
[02:22] אלי זבולוני: כן.
[02:23] עמנואל רוזן: אז אתה מעריץ.
[02:24] אלי זבולוני: אוקי
[02:25] עמנואל רוזן: את הרביעי קראת?
[02:26] אלי זבולוני: כן
[02:27] אורי אפלפל: אתה רוצה שאענה לך גם?
[02:28] עמנואל רוזן: כן אורי.
[02:29] אורי אפלפל: אני קורא כרגע את הרביעי בעברית,
[02:31] עמנואל רוזן: באיזה עמוד אתה?
[02:32] אורי אפלפל: אני בעמוד 365, והתחלתי לקרוא אותו אתמול.
[02:36] דני סידס: אני 360 לא קורא בעשר שנים.
[02:39] עמנואל רוזן: רגע, קראת כל הלילה?
[02:41] אורי אפלפל: כן, כמעט.
[02:42] עמנואל רוזן: לא הלכת לישון?
[02:44] אורי אפלפל: לא. אתמול קיבלתי אותו מתנה. אבל הוא עדיין לא יצא לחנויות, קיבלתי אותו מתוכנית טלוויזיה.
[02:50] עמנואל רוזן: מה אתה אומר. עד עכשיו זה מוכיח את עצמו? אורי?
[02:55] אורי אפלפל: כן. אני מאוד מעריץ גדול שלו. וכאילו אצלי להיט ענקי.
[03:02] עמנואל רוזן: אלי, מה אתה הכי אוהב בספר הזה.
[03:06] אלי זבולוני: מה אני אוהב? אני אוהב את זה שהארי פוטר הוא לא כל-כך גדול. כמו שהוא מזכיר את עצמנו. זה שהוא לא תלמיד מוצלח כל-כך. ושהאנשים הרעים הם לא בדיוק רעים. זה שהוא שונא את המורים והמורים שונאים אותו.
[03:20] אלי זבולוני: אבל חוץ מזה הוא מצליח, סך הכל. כלומר הוא לא אשף בקסמים. אבל הוא בחור נחמד, הוא סוג של אנדרדוג כזה.
[03:27] עמנואל רוזן: אחד משלנו.
[03:28] דני סידס: אהוד ברק.
[03:30] אלי זבולוני: אתה אמרת.
[03:31] עמנואל רוזן: אורי. מה אתה אוהב בהארי פוטר?
[03:33] אורי אפלפל: את הכל. בעיקר אני מאוד אוהב את הבית ספר שלו, בית ספר הוגוורטס, וגם את משחקי הקווידיץ'. הם ממש מוצלחים.
[03:43] עמנואל רוזן: הבית ספר הוא בית ספר לקוסמים. נכון? המשחק הזה הוא משהו שעפים באוויר וצריך לתפוס איזה מטבע.
[03:48] דני סידס: מאיפה אתה יודע?
[03:49] עמנואל רוזן: קראתי את הספר הראשון.
[03:51] אורי אפלפל: וקופלים ומרביצנים, ממש מעניין.
[03:54] דני סידס: אבל תגיד לי אורי, כשאתה קורא הארי פוטר, אתה אומר לעצמך אולי אני אהיה קוסם, בא לך להיות מקצוע?
[03:59] אורי אפלפל: הלוואי. גם פעם אחת אני חלמתי חלום שאני רוצה להיות, שאני במקרה הארי פוטר ואז אני נוסע, אבל בדיוק כשהגעתי לבית ספר, אז התעוררתי.
[04:08] דני סידס: מה שהרב כדורי היה מוצא בזה.
[04:10] עמנואל רוזן: כשאני קורא הארי פוטר אני רוצה להיות ג'יי קיי רולינג.
[04:14] דני סידס: אלי, לא קצת אפעס, מביך, בגילך?
[04:19] אלי זבולוני: להתראיין עם ילדים, כן. כי ילדים גונבים את ההצגה, אבל לקרוא, מה אתה לא קורא 35 במאי, את הנסיך הקטן, את עליסה בארץ הפלאות.
[04:26] עמנואל רוזן: סידס בעיקר קורא
[04:28] דני סידס: אני לא קורא כלום, עזוב.
[04:30] אלי זבולוני: אתה קורא את שיריו של חיים נחמן קהלני. [חומר רקע: קודם הצמד ראיין את קהלני שסיפר על החמשירים שהוא כותב].
[04:36] עמנואל רוזן: תגיד אלי, ספרי ילדים בדרך כלל, נניח הזכרת את עליסה בארץ הפלאות. הרי תמיד מסתתר בהם משהו אחר. המון פעמים זה גם דברים שילדים לא כל כך אמורים להבין. הארי פוטר זה אחד לאחד, זה פשוט ספר נחמד, משעשע, שלא צריך להעמיק בו יותר מדי?
[04:53] אלי זבולוני: בינתיים כן. עד שאיזה פרשנים ימצאו בזה כל מיני דברים שהם חסויים מהעין, אבל בינתיים.
[05:00] עמנואל רוזן: עליזה בארץ הפלאות, בסוף התברר בכלל ברבות השנים כפנטזיה מינית, אורי אל תקשיב לרגע, טוב.
[05:05] אלי זבולוני: זה צד אחד. הצד השני שהוא היה מתמטיקאי די דגול, ויש שם הרבה לוגיקה בנושא. והרבה לוגיקאים התעסקו בנושא. לא. הארי פוטר זה אשכרה עלילה עם קצת אקשן, עם קצת קסמים וקצת דברים מחיי היום יום.
[05:19] עמנואל רוזן: תגיד לי אלי, בדרך כלל בספרי המשך. לא תמיד, אבל הרבה פעמים, ספרי המשך הם קצת כאילו, יש תחושה שכבר כותבים אותם מכוח האינרציה, לא חוזרים על ההצלחה ועל הקסם של הראשון. עוד לא קראת את הרביעי, אבל
[05:33] אלי זבולוני: קראתי אותו באנגלית.
[05:35] עמנואל רוזן: מה באמת?
[05:36] אלי זבולוני: כן, מזמן.
[05:37] עמנואל רוזן: וזה עומד ברמה? אין ירידה, אין נפילה? אין חזרה על הדברים?
[05:41] אלי זבולוני: בוא אגיד לך דבר אחד. דבר ראשון כשקראתי את הספר הראשון, זה היה גם באנגלית כי הייתי תקופה מסויימת בארצות הברית, באמצע אמרתי: מה כל הסיפור? לקראת הסוף, או כשנגמר הספר אמרתי : אח אני רוצה להמשיך. כלומר יש איזה רצון שהעלילה תימשך.
[05:58] עמנואל רוזן: לא בא לך להיפרד מהחבר'ה.
[06:00] אלי זבולוני: בדיוק!
[06:01] דני סידס: אורי, אורי, עוד מעט הסרט, אתה רץ לזה?
[06:03] אורי אפלפל: כן, ה- 16 לנובמבר, אני לא יכול כבר לחכות, אני ממש רוצה לראות את דניאל רדקליף, אמה ווטסון, את רון, את רון משחק רופרט גרינט,
[06:14] דני סידס: ואם אתה תתאכזב, אם נניח תבוא הביתה ותגיד: אה, הספר יותר טוב מהסרט ואז יהיה ממש אכזבה?
[06:20] אורי אפלפל: אני יכול להגיד שכל במאי או כל פעם שעושים סרט או הצגה זה אף פעם לא יהיה כמו שזה שכל אחד מתאר את זה בספר. כל אחד זה בדמיון המפותח שלו, בדמיון הזה שלו, משהו שהוא חושב.
[06:39] דני סידס: בוא הנה, אתה גאון. שכה יהיה לי טוב.
[06:42] אורי אפלפל: זה כאילו לכל אחד יש סגנון שונה, יכול להיות שכל אחד מתאר את זה בצורה שונה.
[06:48] עמנואל רוזן: אורי, אנחנו לא יכולים לעכב אותך, נדבר איתך בערך ב- 11, עד אז בטח תגמור את הספר
[06:53] דני סידס: אלי, אתה הולך לסרט?
[06:55] אלי זבולוני: אם יזמינו אותי, כן למה לא.
[06:58] דני סידס: אוקי נזמין אותך להקרנה.
[07:00] אלי זבולוני: אוקי.
[07:01] עמנואל רוזן: קריאה נעימה לכולכם, תודה רבה.
[07:03] דני סידס: והשיר הבא מוקדש לסופרת: Take the money and run.
|
