עורו הנדכאים!
אלי זבולוני
עורו ההמונים, פקחו את עיניכם, השתחררו מכבלי העריצות, זעקו
זעקה גדולה!
האם הייתם קונים מכונית מאיש מכירות המדבר אתכם על גל הזיזים העילי,
על
קוטר הבוכנה ועל העובדה ששמה בישראל הוא MX32g ? האם הייתן כותבות
בעט,
אשר הפעלתה כרוכה בלימוד נבכי הכנת הדיו והשתתפות בקורס "יסודות
האחיזה
הנכונה" התשובות הברורות כל כך לשאלות אלו מתעממות ומתערפלות ברגע
שמדובר
במחשב ובנספחיו . מלים כמו דרייבר, לוח אם, מגה בייט ו MMX הם
רק חלק
משלל הביטויים המתנחלים בשפתינו לשמחתם של העוללים ולמגינת ליבם
ולפחדם
הקמאי של האחרים.
המחשב הוא כלי, ובתור שכזה אין כל סיבה שההתייחסות אליו תהיה שונה
ממוצר
כעט או מכונית. ויש לשאול מי האשם במצב שבו אנו מתמלאים חיל ורעדה
ברגע
שמדובר בו ? והתשובה היא: "כולם", מנשיא מייקרוסופט ועד אחרון
ה"האקרים",
מחברת י.ב.מ ועד ל"יוסי ואחיו תריסים ומולטימדיה בע"מ". הם האחראים
לפוביה בלתי הגיונית זו, לכך שדור שלם חש מנותק ומאויים ולכך שהגולם
קם
על יוצרו.
אך יש עוד תקווה, באם נכיר את הסכנות ואת הקונספירציה הנרקמת נגדנו
אולי
נוכל למגר תופעה זו, ולהעמיד את המחשב על מקומו.
בעבר אכן היה המחשב נחלתם של יודעי ח"ן, הבקיאים בצפונותיו והמוכנים
לעבור את הסבל הכרוך בהקשת רצף אותיות ביזארי כ: //DD
F=AGP35,G,Y,X35,2
אך עם חדירתו של המחשב האישי לכל בית נחלק סבל זה להמוני הנדכאים.
ניתן
היה לצפות שיצרני המחשבים יתאימו את מוצריהם לצבור המשתמשים, אך
בתחבולות
גרמו לכך שציבור זה, שהובל כצאן, מנסה עד היום להתאים את דרך מחשבתו
ופעולותיו לגחמותיהם.
במה דברים אמורים ? למרות שהמחשב מוגדר כמוצר צריכה הפכה דרך פעולתו
לאחת מחידות היקום, כך שגם אלו אשר הצליחו לחדור את המעטה הדוקרני
הראשוני, עומדים נפעמים מול הודעה בזו הלשון: "התקן זה חסר,
אינו פועל
כראוי, או שלא מותקנים כל מנהלי ההתקנים הדרושים. עיין בתיעוד
החומרה
שברשותך (Code 24)". הודעה כזו, צצה על המרקע מול עיניהם
המשתאות תוך שהם
מגרדים את ראשם וחוככים בדעתם "מה כוונת המשורר ?". וזו עדיין
אחת
ההודעות הידידותיות והמובנות ביותר, אך ברור שהיא נכתבה רק עבור
יחידי
סגולה. כי מיהו מנהל ההתקנים הנשגב הזה, ומי באמת מחזיק תיעוד
של החומרה,
ובל נשכח את הקוד האלוהי מס' 24 אשר רק עצם הזכרתו מעמידך על מקומך
ומזכירך: "דע לפני מי אתה עומד". כמובן שניתן היה לנסח הודעה בלשון:
"העכבר לא מחובר למחשב ברגע זה, בדוק אם חיבורו (אחורי המחשב)
לא ניתק או
התרופף", אך ברור שהודעה זו אינה יכולה לנבוע מבית מדרשו
של ביל "האיום"
גייטס.
גרועות מאלו הן ההודעות המאלצות את המשתמש הנבוך לנקוט עמדה ודרך
פעולה
כ: "פעולה זו עלולה לגרום נזק לדיסק הקשיח שלך, האם להמשיך
? ", בעוד את
בתמימותך ביצעת את מה שכתוב בעתון או מה ששמעת מהגורו המקומי.
הודעה זו
היא ערובה להלבנת שערותיך בעודך עומדת מול הקונפליקט הקיומי: "ללחוץ
או
לא ללחוץ" .
אך הדבר אינו נוגע רק לקרבי המחשב אלא גם לתעשיה שנוצרה מסביב
לו מספיק
אם נדגום חלק ממודעות הפרסום בנושא מחשבים. עינינו תשזופנה אמרות
שפר כ:
"לוח אם: Octek Rhino 12 , מאיץ מסך: .S.L 2MB 5446.", אשר אינם
תמיד
ברורים אף לבקיאים בנבכי המחשב. מי היה קונה מכונית כאשר הפרסום
מציין את
יצרני השסתומים במקום תכונות המשמעותיות לצרכן כ: מכונית משפחתית,
מהירה, יפה, מרווחת ואלגנטית. זו הסיבה שנדיר למצוא את האמיץ אשר
ישים
נפשו בכפו וילך לרכוש מחשב בגפו. חלילה, רכישת כזו כרוכה תמיד
בליווי של
ה Wiz Kid השכונתי
רגשי הנחיתות של היצור הנבוך מתעצמים כאשר מוספי מחשבים, הצצים
כפטריות,
מצטרפים למזימה בהכבירם מושגים המשופעים בראשי תיבות, במלים לועזיות
ובכתבי סתר אשר הצופן הדרוש לפענוחם אינו בנמצא. בביקורי האחרון
במוסך,
מצאתי סיבוכיות דומה בתאור הדיפרנציאל, אך זו הופיעה בבטאון המוסכים
המקצועי. לאור זאת קל מאוד להבין את התסכול האוחז את הדור אשר
לא ידע את
המחשב, כאשר הוא פוגש במשפטים משופעי מגהבייטים ומרעין בישין אחרים.
מדוע
רק כאשר נופל איזה גשר מסכן אנו מודעים לקיומם של ביטויים כ-"מקלעת
החיבורים של הקונסטרוקציה", וגם אז נפשנו שלווה ורגועה, ביודענו
כי הפעם
הבאה שבה נפגוש מושג זה תהיה כאחת מן ההגדרות הבלתי נתנות לפתרון
בתשבץ
או חלילה לאחר נפילת הגשר התורן.
ואם במוסכים עסקינן, ליבנו יוצא לאומלל אשר מחשבו שבק חיים, מאורע
המתרחש בתכיפות חשודה, כאן לא ימצא המסכן נחמה לא במוסך המרכזי
(היצרנים
או נציגיהם), ולא בחאפרים. אלה גם אלה, ימצצו את דמו, יכבירו משפטים
עתירי ספרתיות, וירוקנו את כספו. שניהם כנראה לא יצליחו לתקן את
התקלה,
אך תמיד יצליחו להאשים את התוכנה החדשה שהותקנה (לא על ידם, חלילה),
את
כתמי השמש, את ממשלת מיקרונזיה, בקיצור את כולם.
להוותנו קם לנו דור חדש אשר מורי דרכו הם חבורת שרלטנים ומומחים
בפרוטה,
החסרים ידע אמיתי אך המסוגלים לגלגל בלשונם את מילות הקוד הנכונות,
ואם
נחשוב שדור זה יספק לנו את אנשי התוכנה והממציאים הגדולים, אז
יש כאן
מקום רציני לדאגה.
על כן, קומו והתנערו, זקפו ראשכם בגאווה, והביטו בזלזול ובחמלה
על עובדי
האלילים הדיגיטאליים. שימו את המחשב במקום הראוי לו, ליד העט,
המגרפה
והמכונית, והעיקר לא לפחד כלל.
