השכר ביתך לזר
אלי זבולוני

לבריכה שאורכה 10 מטר רוחבה 2 מטר ועומקה 1.75 מחוברים שני צינורות. דרך
האחד נכנסים מים בקצב של 1 ליטר בדקה, ודרך השני יוצאים מים בקצב של 2
ליטר בשתי דקות - תוך כמה זמן תתרוקן הבריכה? הקוראים חדי העין יבחינו מן
הסתם כי בנתונים אלו תישאר כמות קבועה של מים בבריכה והיא לא תתרוקן
לעולם, אך אריתמטיקה נשגבת זו נסתרת כנראה מעיניהם של קברניטי המדינה,
אחרת לא ניתן להבין את ההגיון בו ידם האחת משלחת עובדים זרים באמצעות
משטרת ההגירה החדשה, בעוד השניה מקבצת מדי יום מאות עובדים מרחבי
התפוצות.

אפשר היה לחשוב על הפתרון הטריוויאלי ובמקום לשלוח את קים ולהביא במקומו
את שנדור, אפשר פשוט להשאיר את קים בארץ, ואפילו להחליף את שמו לשנדור.
אבל מובן מאליו שהגניוס הישראלי לא יוכל לאמץ פתרון זה, אולי בגלל החשש
מפני קביעותו של קים והמשתמע מכך, אולי בגלל אובדן ההכנסה של "סוחרי
העובדים" ושאר הטפילים על תופעה זו, או אולי ככה סתם...

אם כך נידונו להישאר עם מצב זה. ויכול להיות שטוב שכך, דורות ניסו לייצר
את הפרפטום מובילה - המכונה הנצחית המונעת בכוח עצמה, והנה דרך כוכב
מיעקב ופיצח את האניגמה.

אך, אליה וקוץ בה, התעוררה לה בעיה קטנה, היכן נשכן את אלפי העובדים
המיועדים לגרוש? אוסף הפתרונות המוצע מוכיח שוב את יצירתיותו של העם
הנבחר - החל מהפיכת בתי המלון הקורסים למחנות מעצר זמניים, פתרון שמן
הסתם ייצור הירארכיה של מעצרים - מי ראוי להכלא במלון ארבעה כוכבים ומי
נדון לפנסיון בעל כוכבון אחד בקושי, וכלה בבניית ספינות מעצר שיהוו תוספת
נפלאה למרינות של מדינת גוש דן.

אבל משום מה פסחנו על הפתרון הברור והנוח מכולם, המטבע מתחת לפנס,
הפתרון בו מתוך תחושת אחדות נפלאה נגייס שוב את עמישראל לתרום את חלקו
למצבה המתדרדר של האומה. אזרחי המדינה יקראו לתרום חדר אחד או יותר
מדירתם "ולארח" בו מגורש אחד או יותר עד ליום גרושו. על מנת לשמור על
תכונת הרצף יוחלף העובד ביום גרושו בעובד הממתין לגרוש וכן הלאה...

המדינה תקים גוף מתאים שיעבוד בצמוד למשטרת ההגירה, גוף שידאג להגברת
נכונות האזרחים להשתתפות במבצע תוך שימוש בסיסמאות כ- "השכר ביתך לזר" או
"חדר לעובד", להשמה נכונה של העובדים הזרים ועוד.

על מנת שהמתארחים החדשים לא יסבלו משעמום יתר, וכדי לתת פיצוי כלשהו
לשורת המתנדבים, יעזור להם העובד במגוון עבודות הבית, נקיון, טיפול
בקשישים ושיפוצים, כך שמתקיים "זה נהנה וזה לא חסר".

ניתן להרחיב פתרון זה מעבר לתחום משקי הבית ולהחילו לתחומי החקלאות,
הבניין וענפים נוספים הסובלים ממחסור בכוח אדם. יתרה מזו, עובדים שיסכימו
לשים נפשם בכפם ויאותו לרדת אפרתה או לעלות לשכונת אברהם אבינו, יוכלו
לעזור בשמירה על ההתנחלויות הנאנקות תחת העומס. כמקובל במחוזותינו,
מגורשי ההתנחלויות, יזכו למעמד מועדף ולתנאים משופרים כדי להבדילם מאחיהם
מהצד הנבון של הקו הירוק. ייתכן אפילו שאחר תקופת נסיון יבוטל גרושם
ויוכלו להשאר שם כתושבי קבע, דבר שיגדיל את מספר תושבי
ההתנחלויות, יוסיף אלמנט בינלאומי לבעיה ועוד רבות - אבל על כך בפעם
אחרת.

מאחר ויעילות וסדר הן תכונות המבדילות אותנו משאר העמים, תיועל מלאכת
ההשמה והלוגיסטיקה הכרוכה בה. עובד אשר ייתפס על ידי משטרת ההגירה כעובד
ללא היתר בדירתה של משפחת ישראלי, יועבר למשמורת עד גירושו, לביתה של
משפחת ישראלי הנדונה. ואם תשכיל משפחת ישראלי, ותמשיך לארחו לאחר מועד
גרושו הצפוי, הרי כאשר ייתפס שוב, יעבוד שוב אצל משפחת ישראלי וחוזר
חלילה עד לימי ביאת המשיח.

כמובן שניתן היה להימנע מכל הפרוצדורה, מהטפסים הרבים ומכוח האדם
המיותר, פשוט ע"י הפסקת הבאתם של עובדים חדשים, ו"הלבנת" מצבם החוקתי של
הקיימים, אבל זו באמת דרישה מוגזמת בארץ הקומבינות והסמוך...