w w w . h a a r e t z . c o . i l
עודכן ב- 03:20 02/07/2006

יותר מוסרי ממניעת תרופה

הצעה מקורית לפתרון מצוקת סל התרופות

מאת אלי זבולוני

למרות העברת 350 מיליון שקל נוספים לסל הבריאות - הבעיה רחוקה מפתרון. ייתכן שהאווסטין, התרופה לסרטן המעי הגס הגרורתי, תיכלל בסל השנה, אבל מה יקרה בשנה הבאה, ומה יעלה בגורלן של תרופות מיוחצנות פחות? סביר להניח שאם דבר לא ישתנה - שוב נראה בעתיד חולים מכריזים על שביתת רעב או נשמע על תרופה מצילת חיים כלשהי שנגזר עליה להישאר מחוץ לסל.

הדעת נותנת שהסיבה העיקרית לקיומה של מדינה היא שמירה על חיי אזרחיה, אותם אזרחים אשר בנוסף לתשלום ביטוח בריאות, משלמים מסים, משרתים בצבא ועושים די והותר כדי להצדיק שמירה על חייהם. לפי ההיגיון הזה, מדינה שאינה מסוגלת לממן תשלומי תרופות לאזרחיה צריכה פשוט להכריז על פשיטת רגל.

מאחר שפשיטת רגל אינה באה בחשבון, צריך לנסות לתקוף את הבעיה מזווית אחרת: במקום לסמוך על רצונם הטוב של נדבנים מוצע לבחון פתרון ברוח הכלכלה המערבית המתקדמת - כלומר - הפרטה.

על פי ההצעה הזאת, תרופות המחייבות מרשם רפואי יוצעו למכרז. למכרזים הללו יוכלו לגשת גופים מסחריים שאינם בהכרח מהתחום הרפואי - החל מבנקים ועד יצרני בגדים. מי שיזכה במכרז לאספקת תרופה מסוימת יצטרך, למעשה, לממן את עלותה, יתר התהליכים שעוברת התרופה בדרך מהיצרן לבתי המרקחת יתנהלו כבעבר.

החברה המאמצת תתחייב לרכוש את התרופה ולדאוג לספקה לבתי המרקחת. מכיוון שמדובר בקניין בודד הדואג לרווחיו, יש להניח שיצליח להשיג מחירים נמוכים מיצרני התרופות (באותה הזדמנות ראוי שמדינת ישראל תפסיק את הנוהל השערורייתי של גביית מע"מ מתרופות הנרכשות באופן פרטי, כך שמחיר התרופה יהיה נמוך אף יותר). החולה יוכל לקבל את התרופה בבית המרקחת, עם הצגת מרשם רפואי, בחינם או תמורת תשלום סמלי.

ואיזה מניע יהיה במקרה כזה לחברות לממן תרופות? הפתרון, כפי שקורה עם מוצרים אחרים, הוא מתן חסות שתתוגמל בפרסום. אלפי אתרי אינטרנט מציעים את מרכולתם חינם לכל גולש, עיתונים נמכרים במחיר שאינו מכסה את עלותם. הכנסותיהם באות מפרסום.

החברה הנותנת חסות תפרסם עובדה זו באמצעות מודעות ותזכה בתדמית של "אמא תרזה" - אם לבנק מותר להתפאר בעידוד קריאת ספרים, מדוע שקזינו לא יתגאה כמציל חיים. בנוסף, אריזת התרופה תשמש כשטח פרסום. חברה לבגדי ילדים, למשל, תוכל להדפיס תמונה של חולצה על האריזה של התרופה ריטלין. על ויאגרה תופיע פרסומת לקונדומים וקופון הנחה לקונצרטים של הפילהרמונית יתנוסס על תרופה לטיפול בשיעול כרוני.

ברור כי נותני החסות יעדיפו לתמוך בתרופה זולה יחסית בעלת תפוצה גבוהה מאשר בתרופה יקרה ונדירה דוגמת האווסטין. הפתרון הוא בהוצאת מכרז שיקבץ תרופות זולות וזולות עם יקרות. עיקרון דומה הונהג זה כבר במכרזים לשירותי הכבלים, כאשר הזכיין בעיר עשירה חויב גם לתמוך בעיירת פיתוח.

פתיחת שוק התרופות לפרסום תוכל ליצור מצב פרדוקסלי שבו חברות הטבק יפרסמו סיגריות על אריזת תרופה לסרטן. יש היגיון בכך שחברה שאחראית לנזק תדאג גם לתקנו. חברות הממתקים יממנו תרופות נגד עששת, ולמדינת ישראל תישאר רק האחריות לאספקת תרופות לטיפול בדיכאון וחרדה. בכל זאת, כדי שלא לחרוג מגבולות האתיקה ניתן להרחיב את סמכויות הרגולטור של הרשות השנייה כך שידאג לפיקוח על הפרסומות הללו.

נשמע קצת הזוי? אפילו קצת לא מוסרי? נכון. אבל הרבה יותר מוסרי מהישענות על עמותות מעורפלות ובוודאי יותר מוסרי מאי אספקת תרופה לחולה.

הכותב הוא מפעיל אתר הרפואה הישראלי אינפומד - www.infomed.co.il
כל הזכויות שמורות ,"הארץ" ©