תקציר: לא מדובר
על הטכנולוגיה של E-book, לא על רזולוציית מסך ולא על כמות הזכרון.
מספר רעיונות איך ניתן לשפר את חווית הקריאה באמצעות הספר העתידי. אסור להחמיץ: אינדקס הדמויות, תקציר שוטף.
[00:10] ענת עצמון: ואנחנו לפינה הקבועה שלנו, אולי כמעט הכי קבועה בתוכנית, הרביעית שלי או משהו כזה, אלי זבולוני, איש המחשבים, ואיש הטכנולוגיה שלנו – הטכנולוגיה החלומית, הוא כל שבוע רוצה להפתיע אותי עם המצאות וחידושים ונקווה שגם יפתיע אתכן - בוקר טוב, צהריים טובים.
[00:32] אלי זבולוני: צהריים טובים, ענת. מה שלומך?
[00:34] ענת עצמון: אני בסדר.
[00:36] אלי זבולוני: אני אתחיל בשאלה קצת אישית. את אוהבת לקרוא, במיטה, לפני השינה?
[00:41] ענת עצמון: בין שאר הדברים שאני עושה במיטה אני גם מאוד מאוד אוהבת לקרוא. האמת היא שקשה לי להירדם בלי לקרוא.
[00:48] אלי זבולוני: את ועוד הרבה אנשים. מה הדבר שהכי מעצבן אותך בכל הקריאה הזאת. וזו לא קריאה רגילה. יש משהו שממש מפריע לך, שהיית רוצה שהוא ישונה, שהוא יהיה אחרת?
[01:00] ענת עצמון: אני חושבת שהתנוחה. לא נוחה
[01:04] אלי זבולוני: אולי אני ארענן קצת את זכרונך. בלילה קר, מתחת לשמיכה החמה, את צריכה להוציא את היד פתאום, להפוך דף.
[01:10] ענת עצמון: קר, קר. בלונדון כשהייתי, הייתי שמה כפפה ליד הזאת.
[01:15] אלי זבולוני: אז את מצאת פתרון אחד, שהוא פתרון גם טכנולוגי בצורה מסויימת, אפשר גם לעשות סט של כפפות. אבל זאת באמת בעיה. ויש עוד בעיות, אתה נרדם, הספר נסגר, למחרת אתה לא זוכר היכן היית. או למשל אתה נרדם, הספר נופל והדפים מתקמטים ועוד כהנה וכהנה, יש המון המון בעיות.
[01:36] אלי זבולוני: כל הבעיות האלה יפתרו על ידי "הספר של תום האלף". מה זה הספר של תום האלף? זה יהיה הספר של שנות האלפיים.
[01:43] אלי זבולוני: עכשיו, אני לא מדבר פה על מה שהיום קוראים "הספר הממוחשב", מולטימדיה, כותרי סי.די רום, תקליטורים וכן הלאה. לא! אני מדבר על הספר בתור ספר. משהו שנועד לקריאה בלבד, לא לשום תוספת אחרת.
[02:00] אלי זבולוני: אם נחשוב על זה, הספר למעשה לא שינה את מתכונתו מאז המצאת הדפוס, שזה לפני הרבה יותר מ- 500 שנה. אני חושב שהגיע הזמן קצת לשנות את זה ולחשוב איך יראה באמת הספר העתידי.
[02:10] אלי זבולוני: דבר ראשון, הצורה שלו – זה צריך להיות משהו כמו ספר. זה לא מחשב, זה צריך להיות משהו שאני לוקח אותו איתי למיטה. כלומר משהו במשקל, בגודל, בצורה של ספר, עם מסך עם איכות מאוד טובה, שזה איכות שהיא בערך פי 15 מהאיכות של צגי המחשב של היום.
[02:24] אלי זבולוני: ויהיה שם איזה חריץ שאפשר לשים שם את הספר שאותו אני קורא. כלומר, עוד פעם, משהו בגודל של כרטיס אשראי, אני אלך לחנות, ואני אוציא איתי משהו בגודל של כרטיס אשראי. קניה בשבוע הספר זה יהיה ממש תענוג, לא נצטרך ללכת עם שקים ודברים כאלה.
[02:40] אלי זבולוני: אבל חוץ מהדבר הזה, בואי נראה איך אפשר באמת לפשט את הדברים, התחלנו לדבר על הדפדוף, נכון?
[02:45] ענת עצמון: כן.
[02:46] אלי זבולוני: אז אני יכול לחשוב על הדפדוף, שעל המסך יהיו לי שני כפתורים, כפתור אחד קדימה, כפתור אחד אחורה. אני לוחץ על כפתור הקדימה, זה זז קדימה, זז אחורה.
[02:53] ענת עצמון: מה זז? הדפים?
[02:54] אלי זבולוני: כן, כאילו, כלומר אני רואה על המסך תמיד שני דפים מולי, פשוט הדפים מתחלפים, את חושבת שהעברת את הדפים. אבל מה הבעיה – עם כפתורים שנמצאים על המסך?
[03:04] ענת עצמון: צריך גם להוציא את היד.
[03:05] אלי זבולוני: בדיוק! אבל אני יכול לחשוב על פתרון אחר שאני אדבר למחשב. לספר הזה, סליחה. אני אגיד לו: קדימה, אחורה, דברים כאלה.
[03:12] אלי זבולוני: כאן יש שתי בעיות שאני רואה. דבר ראשון, אם את ובן זוגך, כל אחד קורא ספר ממוחשב, אז יכול להיות שאת תגידי קדימה, ובמקרה אצל בן-זוגך הדפים יתחלפו.
[03:23] ענת עצמון: זה נורא מצחיק.
[03:24] אלי זבולוני: דבר הרבה יותר גרוע., בואי נחשוב סתם על הסיטואציה, לצופה תמים מהצד ששומע מחדר המיטות את המשפטים: קדימה קדימה, אחורה אחורה. אחורה קדימה אחורה. לא בדיוק ...
[03:33] ענת עצמון: אנחנו מארחים הרבה אנשים לפני השינה בבית ... אוקי.
[03:38] אלי זבולוני: אז מה שנחשוב באמת, זה משהו מאוד פשוט, remote control, יש לי רימוט קונטרול,
[03:42] ענת עצמון: מתחת לשמיכה.
[03:43] אלי זבולוני: מתחת לשמיכה, ועם היד אני לוחץ קדימה, אחורה וככה מדפדף. כמובן שאני יכול לעשות כל מיני הרחבות, לפעמים כשאת קוראת ספר, בא לך לדפדף מהר להגיע לאמצע הספר, כדי לראות בדיוק משהו, וכן הלאה.
[03:53] אלי זבולוני: אז יהיה גם מין כפתור כזה שאפשר להזיז אותו ולהגיע לאמצע הספר. דבר אחר, עוד כפתור שיהיה ברימוט קונטרול, זה סימניה. אני רוצה לעצור בדיוק בנקודה כעת, שמעניינת אותי, שמחר אני אוכל לחזור לנקודה הזאת.
[04:06] אלי זבולוני: עד כאן, למעשה אני תיארתי כמה אמצעים טכניים שאמורים לעזור לנו בקריאה עצמה. לא דיברתי בכלל על התוכן בינתיים. אז בואי נזכיר על קצה המזלג, גם כמה אמצעים טכניים שיכולים לעזור לנו.
[04:18] אלי זבולוני: דבר ראשון, אם אני קורא ספר באנגלית, ולפעמים אני קורא, ואני לא טוב באנגלית, למדתי בארץ את שייקספיר, אז אנגלית תקנית אני לא כל כך יודע. ומדי פעם כשאתה קורא ספר באנגלית, אז פתאום יש מילה שאתה לא מבין אותה.
[04:30] אלי זבולוני: עכשיו, אתה לא שוכב במיטה גם עם מילון. והמילה הזאת מעצבנת, כי היא חוזרת על עצמה, ואי אפשר לדלג עליה, אם יהיה לנו את הספר הממוחשב, אני פשוט אלחץ על המילה הזאת,
[04:38] אלי זבולוני: פה אולי אני כן אצטרך להוציא את היד, או שיהיה משהו כמו עכבר כזה מתחת לשמיכה, לא משנה.
[04:42] ענת עצמון: זאת אומרת, כדאי שתדע אנגלית אם קר לך או משהו.
[04:44] אלי זבולוני: בדיוק, או שיש לי את הספר של תום האלף, שאז אני יכול ללחוץ על מילה ומקבל את התרגום שלה.
[04:50] אלי זבולוני: בואי נחשוב על דבר אחר. יש סוגים של ספרים, אני בימים אלה, הנה הבאתי את זה לאולפן, יש לי את החטא ועונשו. אני קורא אותו כעת בתרגום חדש, באמת יפיפה, פטר קריקסונוב, תרגום שמדבר אל כולם.
[05:02] אלי זבולוני: אבל מה. כל הספרים הרוסיים האלה, כל שם, שמורכב שם, מהדמויות שמשתתפות בעלילה, מורכב משלושה חלקים – שם פרטי, שם האב, שם משפחה. למשל אם אני קורא רסקולניקוב, רודיון, רומנוביץ'.
[05:16] אלי זבולוני: לפעמים קוראים לו רודיון, לפעמים רודיה, אחרי 20 עמודים אתה מאבד את הצפון, אתה לא יודע מי אתה. למשל השם שלך אם היה מופיע בספר, היו קוראים לך ענת שמואלוביץ' עצמון, או ענת שמוליץ עצמון, או ענתצ'ו. לך תמצא את הדברים האלה.
[05:30] אלי זבולוני: אז בואי נגיד, אם יהיה לי כפתור, שכשאני רואה שם של מישהו, אני לוחץ עליו, אוטומטית אני מקבל מה עשה הבן-אדם הזה, מיהו וכן הלאה, זה נורא יעזור לי.
[05:37] אלי זבולוני: ודבר אחרון, קרה לך שאת קוראת איזה ספר, פתאום עוברת לספר אחר, רוצה לחזור לספר הזה אחרי שבוע, את לא זוכרת מי היה, מה היה, בכלל אין לך מושג איפה את היית בעלילה.
[05:49] אלי זבולוני: אם, בכל מקום שאני נמצא, אני אלחץ, עוד פעם, על כפתור מסוים, והכפתור הזה ייתן לי את התקציר של מה שהיה עד עכשיו – גן עדן. דרך אגב, הרבה אנשים ירמו. כלומר, את יודעת, ספר פופולארי שיצא
[06:02] אלי זבולוני: "מסע אל תום האלף" כולם רוצים לדבר עליו בשיחות סלון, אוטומטית עוברים לעמוד האחרון, לוחצים על התקציר, ואפשר לדבר.
[06:08] ענת עצמון: כמו בבחינות בגרות.
[06:10] אלי זבולוני: בדיוק! דובשני ודברים כאלה.
[06:12] ענת עצמון: זה נשמע מאוד מאוד נחמד. להכניס את הספר למיטה, עם הרימוט קונטרול, אוי איזה המצאות ואיזה עולם נפלא, אחלה עולם, איך אומר גידי גוב, וידידו מאור כהן, אז אנחנו איתם עכשיו בשיר, אחלה עולם, ותודה לך אלי זבולוני, תודה.
